הסכם בין יורשים - מדוע? - משרד עו"ד כרמית גבאי

הסכם בין יורשים – מדוע?

מאת: כרמית גבאי, עו"ד

הסכם בין יורשים הינו הסכם, אשר נערך במטרה לחלק עיזבון בצורה נוחה ופרקטית בין היורשים. עיזבון פירושו כלל הנכסים שהותיר אחריו מנוח – נדל"ן, כספים, רכב ועוד.

הסכם בין יורשים יכול להיעשות בין אם המוריש הותיר אחריו צוואה ובין אם לאו.

הסכם זה יכול להיעשות בין אם כבר ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה ובין אם לאו.

סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע כי הורשה איננה מכירה. התוצאה היא כי אין חבויות מס כתוצאה מהורשה.

אולם, על מנת ליהנות מפטורים ממס גם בחלוקה בין היורשים, יש לעמוד בכל התנאים שבסעיף 5(ג)(4) לחוק.

התנאים המרכזיים הם:

במסגרת החלוקה בין היורשים, לא ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף – מחוץ לנכסי העיזבון.
זו החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה.

לגבי התנאי הראשון – ככל והאיזון כולו נעשה באמצעות נכסי העיזבון (מקרקעין, כספים בבנק, רכב וכו'), אזי פעולת החלוקה תהא פטורה ממסים. אולם, כאשר התנאי הראשון לא מתקיים, ובעצם ישנו איזון באמצעות נכסים מחוץ לעזבון (כסף או שווה כסף), אזי פעולה זו תיחשב ל"מכירה" ו- "רכישה" לגבי אותם כספים, ובגין אותו חלק יושתו מסים. בעניין זה ישנה הקלה, לפיה אם ישנם עזבונות של שני ההורים, ניתן לבצע איזונים על ידי נכסים משני העזבונות, ובכך ייתכן ולא יהיה צורך לבצע איזונים בעזרת נכסים מחוץ לעיזבון, אשר יובילו לתשלום מסים (כל עוד שני העזבונות טרם חולקו).

לגבי התנאי השני – החלוקה שבהסכם צריכה לשקף את המציאות, ולהוות מבחינה מהותית "חלוקה ראשונה". עניין זה רלוונטי במיוחד כאשר חלף זמן מאז הפטירה ועד ההסכם. למשל, אם מאז הפטירה, אח א' התגורר בדירה א', ואח ב' התגורר בדירה ב', לא יוכלו פתאום לקבוע בהסכם שאח א' מקבל את דירה ב' ושאח ב' מקבל את דירה א'. תנאי זה ייבחן באופן מהותי, ולא לפי נתונים פורמאליים כמו רישום בטאבו. כל מקרה ניבחן לגופו, ובהתאם לעובדות בשטח, ניתן יהיה לבחון מתי היתה החלוקה הראשונה בין היורשים.

כך למשל, במקרה שבו טיפלתי, שני אחים ירשו 7 דירות מגורים ברחבי הארץ. על פי צוואת אביהם המנוח, עזבונו יחולק בחלקים שווים בין בניו. המשמעות – כל אחד מהם יהיה בעלים של מחצית מכל אחת מ- 7 הדירות. שני האחים סברו כי מצב זה לא פרקטי ועלול לגרור אותם למחלוקות ולכן החליטו לעשות הערכת שווי של הדירות, ולחלק לכל אחד מהם 3 דירות. שווי הדירות שכל אח קיבל היה כמעט זהה, והפער שנוצר אוזן על ידי כספים שנותרו בחשבון הבנק של המנוח. את הדירה השביעית והיקרה ביותר, בה גם התגורר המנוח, החליטו לרשום על שמם בחלקים שווים, למכור לצד ג' ובעצם לחלק את התמורה ביניהם בחלקים שווים. הם עשו זאת מיד לאחר הפטירה, וכל ההתנהלות שלהם היתה בהתאם להסכמה זו לאורך כל התקופה. בנוסף, כחלק מהחלוקה גם הוסדרו שאר נכסי העזבון, כמו כספים בחשבונות בנק, רכבים וכו'. פעולה זו היתה פטורה ממס שבח וממס רכישה.

מקרה אחר, ובו שני אחים ירשו בניין במרכז הארץ, אולם בהתאם לצוואת המנוחה, האחות ירשה 75% מהבניין ואולי האח ירש 25% מהבניין. למרות זאת, בחרו האחים לערוך הסכם בין יורשים, לפיו הם יורשים בחלקים שווים את הבניין 50% לכל אחד. במקרה זה האחים המתינו עם ההסכם חודשים ארוכים לאחר הפטירה ולאחר קבלת צו קיום הצוואה, אך הם נהגו לפיו לאורך כל הדרך – הם חילקו ביניהם את כספי השכירות מהשכרת הבניין בחלקים שווים גם לפני חתימת ההסכם. כמו כן, לא היה צורך באיזון בעזרת נכסים מחוץ לעיזבון, ולכן גם פעולה זו היתה פטורה ממס שבח וממס רכישה.

חשוב לזכור, כי לעיתים יש סוגים שונים של נכסים, אשר רובצים עליהם נטלי מס שונים. כך למשל, אם בעזבון יש דירת מגורים, חנות ומבנה מסחרי, החלוקה תהא קצת יותר מורכבת, ותיקח בחשבון את נטלי המס אשר רובצים על כל אחד מסוגי הנכסים.

לסיכום,

אני ממליצה על הפרוצדורה הזו. זו פרוצדורה פשוטה, אשר מביאה לסדר בתוך המשפחה, ומאפשרת לכל אחד מהיורשים עצמאות בניהול נכסיו והגשמת מטרותיו האישיות.

אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי. מאמר זה אינו כולל את כל המידע, הפסיקה, החלטות המיסוי והוראות הביצוע בנושא.

המאמר נכתב ביום 19.2.2019.